חוק חופשה שנתית — מה שחשוב לדעת
חוק חופשה שנתית, תשי"א–1951 הוא הבסיס החוקי לזכויות החופשה של כל עובד שכיר בישראל. החוק קובע מינימום של ימי חופשה בתשלום בהתאם לוותק, ואין מעסיק רשאי לתת פחות מכך — גם אם העובד הסכים לכך בחוזה עבודה.
ימי החופשה נספרים כימי עבודה (ולא ימים קלנדריים), כלומר שבת ויום המנוחה השבועי אינם נכללים בחופשה. עובד במשרה מלאה של 5 ימים בשבוע זכאי ל-14 ימי עבודה בשנים הראשונות — שהם כשלושה שבועות קלנדריים.
המעסיק רשאי לקבוע את מועד החופשה, אך חייב לתאם עם העובד. לא ניתן לאלץ עובד לצאת לחופשה ללא הודעה מראש סבירה, ולא ניתן לשלם פדיון חופשה במקום חופשה בפועל — אלא בעת סיום העסקה.
טבלת ימי חופשה לפי שנות ותק
| שנות ותק | ימי חופשה (ימי עבודה) | הערות |
|---|---|---|
| שנה 1 (פחות משנה) | יחסי (14 × חלק השנה) | בהתאם לחודשי העבודה בפועל |
| שנות 1–4 | 14 ימים | מינימום חוקי — עסקים פרטיים |
| שנה 5 | 16 ימים | תוספת ותק |
| שנה 6 | 18 ימים | תוספת ותק |
| שנה 7 ומעלה | 21 ימים | מינימום חוקי — ניתן להרחיב בהסכם קיבוצי |
| הסכמים קיבוציים (הייטק, ממשלה) | עד 28 ימים | מעל המינימום החוקי |
* ימי חופשה אלו הם ימי עבודה בלבד. שבת, ימי מנוחה ממלכתיים וחגים אינם נכללים בחישוב החופשה.
דמי הבראה 2026
דמי הבראה (Vacation Pay / Recuperation Pay) הם תשלום שנתי חובה לכל עובד שכיר לאחר שנת עבודה ראשונה. התשלום מחושב לפי מספר ימי הבראה × תעריף יומי שנקבע בצו הרחבה.
מגזר פרטי וציבורי
תעריף 2026: 452 ₪ ליום הבראה. חל על רוב העובדים השכירים במשק הפרטי.
מגזר ממשלתי
תעריף 2026: 479 ₪ ליום הבראה. חל על עובדי מדינה ורשויות.
מועד תשלום
בדרך כלל משולמים פעם בשנה, לרוב בחודשי הקיץ (יולי–ספטמבר), אך ניתן לפרוס לחודשים.
בסיס חוקי
צו הרחבה בדבר דמי הבראה. כל עובד שמלאה לו שנה בעבודה זכאי לקבלם — אין לוותר עליהם בחוזה.
טבלת דמי הבראה לפי ותק — 2026
| שנות ותק | ימי הבראה | שווי — פרטי (452 ₪) | שווי — ממשלתי (479 ₪) |
|---|---|---|---|
| פחות משנה | — | לא זכאי | לא זכאי |
| שנה 1 | 5 ימים | 2,260 ₪ | 2,395 ₪ |
| שנים 2–3 | 6 ימים | 2,712 ₪ | 2,874 ₪ |
| שנים 4–10 | 7 ימים | 3,164 ₪ | 3,353 ₪ |
| שנים 11–15 | 8 ימים | 3,616 ₪ | 3,832 ₪ |
| שנים 16–19 | 9 ימים | 4,068 ₪ | 4,311 ₪ |
| שנה 20 ומעלה | 10 ימים | 4,520 ₪ | 4,790 ₪ |
* תעריפים לפי צו הרחבה 2026. עובד במשרה חלקית זכאי לחלק יחסי. עובד שעתי — לפי ממוצע שעות.
פדיון חופשה
פדיון חופשה הוא הזכות לקבל תשלום עבור ימי חופשה שנצברו ולא נוצלו בעת סיום יחסי העבודה — בין אם בפיטורים ובין אם בהתפטרות.
לפי חוק חופשה שנתית, ניתן לצבור עד שלוש שנים של ימי חופשה שלא נוצלו (ימי ה"קצבה"). ימים שנצברו מעבר לכך עשויים להתיישן. עם סיום העסקה, על המעסיק לשלם את כל ימי החופשה הצבורים שלא נוצלו, לפי השכר הנוכחי של העובד.
חישוב פדיון חופשה: שכר יומי (שכר חודשי ÷ 25) × מספר ימי חופשה שלא נוצלו. לדוגמה: עובד עם שכר 12,000 ₪ ו-21 ימי חופשה צבורים — יקבל 12,000 ÷ 25 × 21 = 10,080 ₪ פדיון חופשה.
💡 חשוב: אין לשלם פדיון חופשה במקום חופשה בפועל במהלך תקופת העסקה פעילה. החוק מחייב מתן חופשה בפועל — לא תחליף כספי.
שאלות נפוצות על ימי חופשה ודמי הבראה
רוצה לדעת ראשון כשיוצאים כלים חדשים?
ניוזלטר שבועי · כלים חינמיים חדשים, עדכוני AI שמשנים את המשחק, וטיפים שמניעים עסקים קדימה — ישירות לתיבה שלך.
בחרו מה אתם צריכים ונתחיל מיד
מגיע לכם ייעוץ דיגיטלי חינמי
30 דקות עם ג'וני — נגלה ביחד מה יביא לכם יותר לקוחות מהאינטרנט.
ההצעה מוגבלת לפגישות הפנויות השבוע